ד' נולדה כתינוקת בריאה. הוריה של ד' פעלו על פי הנחיות משרד הבריאות והגיעו עם ד' לתחנת טיפת חלב לבדיקות התפתחות שגרתיות וכדי לחסן אותה בחיסונים הנדרשים.
במרוצת החודשים לאחר שחוסנה, החלה ד' להראות סימני אי שקט והרבתה לבכות. התפתחותה נעצרה. כאשר ד' הייתה בת שנה וחצי אובחן כי היא סובלת מנכות קשה ביותר ולא תוכל להמשיך ולהתפתח כצפוי וזאת בעקבות תופעה המוכרת בשם הידרוצפלוס, מחלה קשה שבה הגוף מתקשה לנקז נוזלים עודפים מהמוח, נוזלים אלו מצטברים בתאי המוח ובחדרי המוח ומובילים ללחץ תוך גולגלתי קשה המתבטא בעיוותים ובפגיעות מוחיות.
הוריה של ד' הגיעו למשרדנו כואבים, מותשים ומודאגים מאוד באשר לעתידה של ד'.
בליווי מומחים בעלי שם מתחום הרפואה, הגיש משרדנו תביעה כנגד מדינת ישראל המפעילה את מרפאות טיפת חלב.
טענתנו הייתה כי אפשר היה, ללא כל צל של ספק, לגלות ולזהות בשלבים מוקדמים את תופעת ההידרוצפלוס באמצעות מעקב ראוי אחר גודל הגולגולת של התינוקת, מעקב אשר אמור להתבצע כחלק ממעקב שגרתי של תינוק במרפאת טיפת חלב.
מרפאת טיפת החלב שבה טופלה ד' החמיצה באופן רשלני את הגידול הפיזי והבלתי מידתי שחל בראשה של התינוקת עד אשר הגיע למצב בלתי הפיך.
במהלך ניהול התביעה הביעה המדינה נכונות לפצות את הוריה של ד' בגין כל צרכיה בהווה ובעתיד וכן לספק פיצוי בעבור הכאב והסבל הרב שנגרם לצמיתות לחייה של ד' הקטנה ומשפחתה.