ד' ו- ח', בני זוג מבוגרים נפגעו מרכב בעת שהלכו יחד ברחוב.
ח', ניצול שואה וחולה סוכרת ואשתו ד' הובהלו לבית החולים כשהם סובלים מפגיעות פנימיות וחיצוניות מקיפות. ד' סבלה מפגיעת ראש מורכבת ומשברים בעיקר בגפיים תחתונות והייתה בתרדמת במשך שבועות אחדים.
ח' השתחרר מבית החולים לאחר שבועות מספר אולם ד' נשארה בבית החולים לאשפוז ממושך ולאחריו עברה לבית חולים שיקומי להמשך תהליך השיקום.
כתוצאה מהפגיעות שספג ח' בתאונה וכתוצאה מחסרונה של אשתו, ח' נותר כאוב, מבולבל והתקשה מאוד בתנועה, כל זאת נוסף למחלת הסוכרת שעמה התמודד.
ילדיו שכרו לו מטפלת שתשהה לצדו בלילות ותוודא כי הוא אוכל כראוי ונוטל את תרופותיו על פי הנדרש במצבו הרפואי המורכב. כדי להקל על בני המשפחה, המטפלת סייעה מדי יום גם לאם המאושפזת בבית החולים.
לאחר מספר חודשים שוחררה ד' מבית החולים במצב סיעודי מלא ונדרשה לעבור למגורים נגישים שיהיה בהם גם מקום ראוי למטפלת. חודשים ספורים לאחר שחרורה של ד' מבית החולים כשהיא במצב נכות מורכב, נפטר ח'.
בשלב ראשון סירבה חברת הביטוח לשלם תשלומים חודשיים בשיעור הולם שיכסה את הוצאות הפגיעה, הטיפול, התאמת הדיור והעזרה אשר לה נדרש הזוג לאחר התאונה ולאחר ש- ח' נפטר.
בעקבות הגשת בקשות לבית המשפט לחייב את חברת הביטוח לשלם תשלומים חודשיים לכיסוי ההוצאות, חייב בית המשפט את חברת הביטוח לאורך כל ניהול התיק בבית המשפט המחוזי, להעביר למשפחה תשלומים שוטפים.
במסגרת התביעה העיקרית, מומחה מטעם בית המשפט העמיד את תוחלת החיים של ד', על תוחלת חיים מופחתת בשל מצבה הסיעודי המורכב, וקבע מסגרת טיפולים מצומצמת הניתנת על ידי קופת החולים.
על אף החלטה זו, ילדיה של ד' החליטו לתת לאימם את מלוא הטיפולים הנדרשים כדי למצות כל אפשרות לשפר את מצבה ולסייע לה להיות עצמאית יותר. לצורך כך ועל אף שהיה ספק באשר לסיכויי הטיפול להצליח, הם שכרו באופן פרטי, חרף העלויות הכבדות, פיזיותרפיסטית ומרפאה בעיסוק.
ההשקעה נשאה פרי. ד' הצליחה להתקדם בשיקום מעבר לצפוי.
מומחה בית המשפט זומן לחקירה, אשר במסגרתה הוצגו לו סרטים שהראו את השיפור שחל במצבה של ד' בעקבות הטיפול האינטנסיבי הפרטי שניתן לה. המומחה הודה בחקירתו שאכן התרחש דבר שאינו צפוי, והמליץ לבית המשפט להכיר בצורך במתן טיפול פרטי גם לתקופה של מספר שנים נוספות. זאת ועוד, המומחה שינה את עמדתו לגבי תוחלת החיים שקבע, והעריך שבשל השיפור התפקודי תוחלת חייה של ד' תעלה בהשוואה לקביעתו הראשונה.
משרדנו, בסיוע מומחים מתחומים שונים ובהם: סיעוד, אביזרי שיקום, שמאי נדל"ן, מומחה מעליות ואקטואר, הוכיח את נזקיהם של ח' ז"ל ושל ד' וכתוצאה מכך ניתן פסק דין שחייב את חברת הביטוח לפצות את המשפחה בסכום כולל של למעלה מ – 2.5 מיליון ₪ וזאת נוסף על התשלומים החודשיים שמשלם המוסד לביטוח לאומי.
סירובה של חברת הביטוח לקבל הצעת פשרה של בית המשפט, עוד בטרם נשמעו העדים, הוביל לבסוף לכך שבית המשפט חייב אותה בתשלום של למעלה מ- 500,000 ₪ במסגרת החיוב שהוטל עליה בפסק הדין.